הקשר בין השכלה למצב הכלכלי של המדינה

הקשר קיים ב 2 רמות. רמת הפרט – מיקרו ורמת החברה כולה

 

  • ברמת הפרט- קשר חיובי לשכר ותעסוקה, פחות אבטלה
  • ברמת המדינה- קשר חיובי בין חינוך להתפתחות כלכלית

 

בשנות ה- 80 קבעו חוקרים שקייים קשר בין חינוך לשיעור הצמיחה

צמיחה כלכלית – הגדלת כושר הייצור של המשק

פיתוח בר קיימא – פיתוח מקיים – לוקח בחשבון את המשאבים הקיימים של כדור הארץ,

איך אני עושה היום בלי לפגוע במשאבים של דור העתיד. לא מקלקל לעתיד.

דוגמא 1: כריתת יער תניב רווח השנה ותפגע בעתיד. לעומת כריתה חלקית של היער ונטיעה חליפית במקביל. אם עץ גדל תוך 10 שנים, אכרות עשירית מהכמות ואשתול במקומה כמות אחרת. לאחר 10 שנים כשתיכרת העשירית האחרונה, כבר בשנה שאחריה, תהיה עוד כמות של עצים לכריתה.

דוגמא 2: מפעל מסוים – מזהם את הים – לא פיתוח בר קיימא. ההשפעות יכולות להיות גם לא ישירות למשל פגיעה לתווך ארוך במערכת הרביה של דגים ולא תמותה מיידית.

  • ככל שיש לאדם יותר השכלה, הסיכוי שלו להיות מובטל יורד.

שיעור אבטלה לפי שנות השכלה:

  • אנשים עם שנות לימוד 0-8 שנים עד שיעור האבטלה 16%
  • אנשים עם 16 שנות לימוד עד 4% אבטלה
  • ככל שהאדם משכיל יותר אחוז האבטלה נמוך יותר, ככל שיש
    לך פחות שנות לימוד יש לך
    סיכוי יותר גבוה להיות מובטל.
  • ההבדל לכאורה נראה נמוך רק 12%
  • מבחינה מהותית לאדם לא משכיל יש סיכוי להיות מובטל פי ארבע.

ביקורת

עמודה ראשונה בגרף אומרת שמתוך האנשים שהם עד 8 שנות השכלה, רק 23% בשוק העבודה. זה לא אומר שכל השאר מובטלים.

 

  • מי שכשיר לעבודה ומחפש עבודה נחשב מובטל. עקרת בית או מי שפרש מהעבודה לא.
  • אנשים עם פחות שנות לימוד משתתפים פחות בשוק העבודה. אבל יכול להיות שאנשים עם פחות שנות לימוד עובדים בעבודות שלא רשומות בשוק העבודה, או עם פחות רצון לעבוד.

 

  • ככל שאתה אקדמאי בדרגה גבוהה יותר, תיקח יותר חלק בשוק העבודה.

אם אני אדם גבר שסיים תואר ראשון ונולד לי ילד, אני צריך לחשוב אם לעבוד ולשים אותם בפעוטון או לא לעבוד. ועכשיו אם אני דוקטור, בדוגמא השניה יהיה יותר אינטרס לעבוד כי השקעתי יותר.